• Decrease font size
  • Default font size
  • Increase font size
  • Mainbody Dark Theme
  • Mainbody Light Theme
  • Layout: 2 Left columns + Mainbody
  • Layout: Mainbody + 2 Right columns

לאן ממהרים העובדים

 

כשהתחלתי לפני יותר משני עשורים את חיי התעסוקתיים, ישב אבי עליו השלום יחד עמי והסביר לי את עקרי תורתו התעסוקתית אשר התבטאה במשפט פשוט שהייתה בו חלוקה פנימית: "תהיה שכיר ותשאף לקביעות"   המשפט היה אומנם קצר למדי אך נחבאו בו תפיסות עולם שהיו נכונות לשנות השמונים.  כולם שאפו אז לקביעות ו 'קביעות' הייתה מילה נרדפת להצלחה בעולם התעסוקתי. קביעות זה אומר שיש מאחוריך הבטחה גדולה (או וועד חזק אך לא בהכרח)  והיא: "אי אפשר לגעת בך, אי אפשר לפטר אותך" ובמילים אחרות: "הסתדרת בני היקר בחיים רק תמשיך באותו מקום ואל תעשה שטויות".

 

ה "להמשיך באותו מקום" הזה היה אח תאום סיאמי המחובר ראש לראש (או בכל נקודת חיבור אחרת שאתם תעלו על הדעת) למשפט נוסף שאמר: "תשאף לעבודה עד לפנסיה".

גל של צמרמורת עובר עכשיו בגופי שעה שאני נזכר במילים הללו. אני אומר את המילים בשנית לאט, לאט:  " ע ב ו ד ה   ע ד   ל פ נ ס י ה ".

וואוו !!!,    כמה תמימות או יומרנות או חוסר הבנה עסקית או כל סוג של שילוב בין השלוש הזה הייתה לאבי, אך פה המקום להודות כי מה שהיה הנכון לאבי עליו השלום באותם הימים היה כאמור - מחשבה קולקטיבית של כולם.

ואכן, החשיבה על "הקבוע" ה "יציב" הייתה נחלת הכלל ואני לא מדבר דווקא על אותה 'תפיסה תעסוקתית'.

 

הרהיטים שאנחנו קנינו היו מורכבים ממוסכמה חברתית של: "ספה 3,2,1 כזו שתחזיק לפחות 20-30 שנים"  (אני רציני לגבי זה - תשאלו את ההורים, הדודים, הסבא והסבתא).

אנשים התגאו במוצרים ש "מחזיקים מעמד" כבר עשור ואינם מתקלקלים.

אנשים העלו בגאווה את העובדה שיש להם מערכת יחסים עם אותו בת/בן זוג כבר 25 שנים.

לא היו: (ולא יאומן שכך) אינטרנט, סלולארי, גוגל, פייסבוק וכל אותם אינסטנטים למיניהם: איקאה, טיול בדקה ה- 99 , טלפון מהיום לאתמול.

אנשים המתינו, חיכו, מיצו, נהנו ולא רצו מייד לספר לחברה.

מספר החלופות היה נמוך: או ערוץ 1 או ... ערוץ 1...

 

אבל כל זה השתנה והדבר נוגע - איך לא, להרגלי התעסוקה.

 

כי פעם היו גם "שחקני נשמה" אנשים שהיום ממנכ"לים חברה כזו או אחרת היו בחלק מן המקרים נערים שעבדו בתחילת דרכם כשליחים, לא לכולם היה תואר שני, או ראשון, או בגרות...

אנשים כמו בינו צדיק, שלמה אליהו לא היו אגדה שמישהו המציא אלא אנשים אמתיים 'שעשו את זה' ובגדול הודות לשאפתונות, התמדה וכמובן טונה של כשרון.

הנה ציטוט מתוך ויקיפדיה המתייחסת לשלמה אליהו ולצדיק בינו:

 


 

* אליהו נולד בבגדאד שבעיראק. בשנת 1950 עלה ארצה עם הוריו ושמונה אחיו ואחיותיו. לאחר שהות במעברה בבית ליד עברו להתגורר בקריית שלום.

זמן קצר לאחר עלייתו ארצה החל לעבוד כשוליה במסגריה וכעבור כשנה הועסק כשליח בחברת הביטוח "מגדל". בשנת 1953 פוטר מעבודתו ועבר לשמש סוכן ביטוח בחברת "בניין". גיוסו לצה"ל נדחה בשל בריאותו, לאחר שסבל ממחלת הפוליו בילדותו, וב-1955 הקים סוכנות ביטוח עצמאית בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. באותן שנים התפרסם אליהו ברעיון השיווקי אשר במרכזו הייתה הסיסמה "אליהו ישלם". במקביל לעבודתו כסוכן ביטוח עסק באמרגנות ואירגן הופעות בידור.

בשנת 1966 ייסד אליהו את החברה לביטוח "אליהו", אשר עסקה בראשיתה בענף הרכב בלבד. פעילותה הורחבה תוך זמן קצר עם קבלת הרישיון לעסוק בביטוח אלמנטרי (1968) וביטוח חיים (1969). חברת "אליהו" הייתה לחברה הראשונה שקיבלה רישיון לעסוק בביטוח לאחר קום המדינה.

 

* צדיק בינו (נולד ב-13 באוקטובר 1944 בבצרה, עיראק) הוא איש עסקים ישראלי. בינו דורג במקום ה-16 ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון מעריב לשנת 2010 עם הון בשווי 4.07 מיליארד שקל.[1

בשנת 1950 עלה עם משפחתו מעיראק למעברת פרדס כץ בישראל. כעבור זמן קצר עברה המשפחה לקריית אונו שם פתח האב ששון חנות מכולת שכונתית קטנה אותה הוא ניהל יחד עם אשתו ג'וליט, צדיק עזר להוריו בפעילות חנות המכולת, בינו שירת כמכונאי בחיל אוויר. ושיחק כקשר בקבוצת הפועל קריית אונו‏[2], בינו נשוי ואב לשלושה.

אחרי שיחרורו מצה"ל, התקבל בינו לתפקיד זוטר בבנק הפועלים בו התקדם לדרגת מורשה חתימה, עבר לנהל סניף בבנק לסחר חוץ (לימים הבנק הבינלאומי הראשון), התקדם במהירות בסולם התפקידים בבנק, ובשנת 1980 מונה למנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון. ב-1986 מונה כיו"ר מועצת המנהלים של הבנק. מ-1987 עד 1989 היה מנכ"ל בנק לאומי.


 

 

אנשים התכוונו למילים: "אני רואה פה את עתידי" ולא התכוונו לשנה שנתיים.

אנשים השקיעו ממרצם, מזמנם, והמתינו להצליח לאורך זמן במקום העבודה, גם אם למנהל הישיר נשארו יותר מ - 3 שנים עד לפנסיה.

 

והיום?

 

חלק לא קטן מועמדים שמגיעים למקום עבודה עושים השוואה קרה בין מקומות עבודה גם אם המדובר בשתי עבודות שונות.

חלק לא קטן מהמועמדים מגיע לראיון לא כדי לעבוד אלא כדי לעבוד ב "להתראיין" ופה להרגיש שהם עשו את "הכי טוב שלהם".

מועמדים מגיעים ברוב רובם של המקרים לקדנציה של עד חמש שנים וזה בסדר לכולם: גם למועסק, גם למעסיק.

מועמדים רוצים עוד לפני היום הראשון לדעת את מי הם עומדים להחליף (או במילים אחרות מה האופק הקידומי) ומתי.

מועמדים מחליפים מקום עבודה ללא מחשבה נוספת במקום להתמודד, להתקדם ולהגיע.

 

בעניין הזה כמי שעובד בחברת Money Maker המון שנים אני נזכר במועמד שרצה להחליף עבודה בתור מנהל אזור בחברת דלקים רק מפני שהרגיש ש "מיצה עצמו" לאחר שלוש! שנים ושלא קודם עדיין - למורת רוחו. לשאלתי מה הוא מחפש והאם הוא עשוי להתעניין

בחברה דומה ובתפקיד דומה השיב בקלות: "אין בעיה" .

ואני יודע. גם שם - באותו מקום חדש הוא יהיה שלוש שנים וכך גם במקום הבא, וזה שאחריו , וזה... שאחריו. ובכול המקומות

לא הייתה שמה בחברה הנוכחית בעיה של יחס או של משכורת לא טובה (להיפך,  בראיון ציין שיודע שיהיה לו קשה למצוא מקום שישלם לו טוב כמו במקום שסיים כעת)

 

מאידך ואין זה משנה מי גרם למי להיות "קצר מחשבה" העובדה היא כי כיום גם המעסיקים וגם המועסקים מבינים שמקום עבודה הוא לרוב "זמני".

 

ויש גם יוצאים מן הכלל: עובדים שמחזיקים מעמד 16 ! שנים באותו מקום,  נשמע הזוי - נכון?

 

אני זוכר ראיון משותף שלי ושל מנהלת מחלקה.  ראיינו אנשי מכירות- שטח. ראיינו ב 'סרט נע' יותר מעשרה מועמדים, האחד עבד חמש שנים באותו מקום והוא היה הרציני ביות. כל השאר עבדו במוצע 3-4 שנים באותו מקום כאשר ממוצע הגיל היה 35.

המרואיין האחרון היה בן 34 ועבד באותו המקום 12 שנים! שנינו לא ידענו איך לעכל את העניין הזה אבל בדיעבד מסתבר שהדבר הפריע לנו מאוד: "אם הוא טוב מספיק, מדוע לא ניסה מקומות נוספים" ?

הבנתם?

 

ויש גם מסקנות

העולם משתנה, הוא אינסטנטי. המחשבות הופכות להיות מהירות, ההחלטות גם.  המחקרים מראים שאנשים לא מעוניינים לקרוא הרבה כמו פעם. תן להם את הכותרת, דלג על כותרת המשנה ותמצת את התוכן העיקרי. הא, וכן... תן להם אפשרות להגיב בטוקבק כי היום הרי לכולם יש זכות וגם מספיק ידע להגיב על הכול.

ואם בענייניי תעסוקה עסקינן הנה עוד מילה.

דווקא בשוק זמני שכזה מועמדים שמגיעים עם תפיסת עולם קצת שונה שאומרת: "אולי לא הגעתי לכאן עד לפנסיה, אבל אני בהחלט שחקן נשמה שיודע לבחור את המקום הנכון" - דווקא למועמד כזה יש סיכוי לייצר לעצמו יתרון יחסי. אנשים מתגאים בתואר השני שלהם, בפוזיציה גבוהה בגיל צעיר, ביכולת להיות צבעוניים, להכיר את האדם הזה או את האדם ההוא אבל פחות ופחות בהיותם שחקני נשמה.

למעסיקים אנו מציעים לנסות ולזכור כי רק "שחקן נשמה" עשוי לייצר עבור מי שיחליט לחהעסיק אותו את היתרון האמתי והסיכוי לגבור על מתחרים בשוק תחרותי זה.

 

ואתם רוצים הרי להצליח.

 

לחצו כאן על מנת לקרוא את המאמר: "מה קרה לאיש המכירות של פעם".

רוצים לשאול אותנו שאלה הקשורה לנושאים שהוזכרו במאמר?   לחצו כאן

האם תרצו סיוע בכל הקשור למבדקי אנשי מכירות?  לחצו כאן או מלאו את הטופס הבא

 

 

התעניינות
שם פרטי (*)

Please let us know your name.
כתובת דואר אלקטרוני תקינה (*)

Please let us know your email address.
מהו תפקידך

Invalid Input



שדה אימות
שדה אימות
  לחץ כדי להחליף קוד
Invalid Input אנא מלאו את האותיות כפי שמופיעות



שם משפחה

Invalid Input
מהו תחום העיסוק שלך?

Invalid Input
במה אתם מתעניינים ?

Invalid Input







  

 

לחצו כאן על מנת לקבל שירות מהחברה המקצועית ביותר לגיוס, מיון, ליווי, השמה של אנשי מכירות, שיווק ונותני שירות.

 

 

אנשים שהתעניינו במאמר הזה התעניינו גם במילים הבאות:

 

מילות חיפוש נוספות שלקוחות שלנו מתעניינים בהן:

גיוס כוח-אדם, גיוס כוח אדם, גיוס כח-אדם, גיוס כח אדם ,השמת מכירות, השמת עובדים, השמת אנשי מכירות מיון כוח-אדם, מיון כוח אדם, מיון כח-אדם, מיון כח אדםליווי כוח-אדם, ליווי כוח אדם, ליווי כח-אדם, ליווי כח אדם, הדרכת כוח-אדם, הדרכת כוח אדם, הדרכת כח-אדם, הדרכת כח אדם ,הדרכת עובדים, הדרכת מכירותאימון כוח-אדם, אימון כוח-אדם, אימון כוח אדם, אימון כח-אדם, אימון כח אדם, אימון מכירות, מרכז להשמת איש מכירות, מרכז להשמת אנשי מכירות, השמת איש מכירות, השמת אנשי מכירות, השמת מנהלי מכירות, השמת מנהל מכירות, השמת מנהלים, השמת דרג ניהולי

 

name
phone
email
 checkboxinfo
 
checkbox1 checkbox3
 
checkbox2 checkbox4